ממונה הבטיחות בישראל הינו תפקיד ע"פ תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), תשנ"ו-1996 בכל מקום עבודה שבו מועסקים מעל 50 עובדים ובענף הבנייה מעל 100 עובדים. דבר, שלעיתים יוצר חשיבה אצל חלק מהמעסיקים שהם עושים מה שהחוק מחייב ועכשיו ממונה הבטיחות הוא האחראי וש – "ישבור את הראש".
בלא מעט פעמים ממונה הבטיחות נדרש לפעול ללא שיתוף פעולה מצד מנהלים ברמות שונות וללא גיבוי .
ממונה הבטיחות נדרש כל הזמן להמציא את עצמו מחדש כדי שיוכל ליישם את דרישות החוק ולמנוע תאונות עבודה ומחלות מקצוע שזה עיקר ייעודו.
אופי המגבלות (השכיחות) הקיימות בארגונים/חברות/מפעלים:
# אין תחושה של אחריות לבטיחות- מטילים את האחריות על ממונה הבטיחות ונאמני הבטיחות(לא חוקי ולא מוסרי).
# עכשיו אין זמן לעסוק בבטיחות- עומס בעבודה, טיפולים תקופתיים למכונות, לחץ לספק הזמנות, שיטות ניהול "לוחצות".
# הבטיחות מפריעה לעבודה- לעמוד בלוחות הזמנים של מחלקת הייצור. מנהלים רואים בעיקר את ההתקדמות בעבודה והעמידה בזמני האספקה.
# הבטיחות לא מאפשרת פיתוח מהיר של המפעל- רכישת מכונות חדשות ובטוחות, העתקת מכונות למקום אחר במפעל, פתוח והקמת מחלקות חדשות וכד'. ההשקעה בבטיחות דורשת זמן, יועצים ,מומחים והשקעות כספיות לא מתוכננות.
ישנם מנהלים שמתעלמים מהיבטי הבטיחות .
כיצד זה משפיע על הבטיחות?
#קושי של מי שמופקד על הבטיחות (נאמני בטיחות וממונה הבטיחות) לתפקד כנדרש ולהפעיל שיקול דעת מספיק ונאות . ההתייחסות לסיכונים ולסילוקם רק "כדי לשמור על שקט תעשייתי".
# לחץ נפשי על העובדים כתוצאה מעומס העבודה המוטל עליהם, באופן גלוי או סמוי, מנהלים מסתובבים בשטח וממריצים את העובדים לסיים ולא חשוב באיזה תנאי.
# אנשי האחזקה מבצעים רק את הפעולות ההכרחיות, נוטים לדחות את "התחזוקה המונעת" ובכך חוסכים מעצמם נזיפות וגערות מהמנהל הרואה בהם גורם מעקב.
# עובדים הופכים לשותפים למנהלים "הלחוצים" כדי להתמודד עם לחץ העבודה. עובדים בעלי מוטיבציית יתר סוחפים איתם אחרים ויוצרים אווירה של תחרות המגדיל את הסיכון לאירוע בטיחות.
# ניוד עובדים בתדירות גבוהה בין תחנות העבודה מבלי להתחשב בכישורים וביכולות של העובד לרוב גם ללא הדרכה והכשרה לסיכונים.
# הכנסת עובדים חדשים ליצור או אחזקה מבלי שעברו הדרכה כחוק ביומם הראשון בעבודה, לסיכונים והנחיות בטיחות ולא היו שותפים חניכה מעובד וותיק, אחראי ומיומן.
# עובדים מזהים את חוסר רצינות הניהול ומתנהגים בסגנון של "לא אכפת לי" ועובדים בתחושה של מרירות וקיפוח, דבר המגדיל את הסיכוי לאירוע בטיחותי.
# קבלת עובדי חברת כוח אדם מבלי לבדוק את כישוריהם המקצועיים והתאמתם לתפקיד במפעל מגדיל את הסיכון לאירוע בטיחותי בגלל חוסר יכולתם להשתלב בתפקיד שניתן להם.
דרכים לניהול בטיחות פרו-אפקטיבי (יוזמה המובילה לשינוי בהיבט מניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע):
# ממונה בטיחות = מנהיג- יכולת לאפשר למנהלים ולעובדים לעמוד במשימות הייצור מבלי לוותר על היבטי הבטיחות.
# ליצור ולשמור על יחסי גומלין נאותים עם העובדים.
# להכיר את כישורי העבודה של העובד, הניסיון המקצועי, הגישה האישית לעבודה שתאפשר עבודה בטוחה.
# להיות בעל ידע ויכולת לשלב בין תהליכי העבודה להיבטי בטיחות ואיכות.
# לגלות נכונות ולהקדיש זמן מספיק להדרכות בהיבטי בטיחות בהתאמה לסיכונים בעבודה.
# מוכנות ונכונות לשינוי תרבות התנהגות, הפנמה בצורך הבטיחות ופתיחות לדרישות חדשות.
# מבצע מעת לעת בקורת לאיתור סיכונים ומפגעים במחלקה .
# שולט בשיטות ודרכים לרתימת העובדים והמנהלים בכל הרמות למחויבות היבטי בטיחות בכל שלבי העבודה.
# התמודדת עם תהליכי עבודה בהיבט בטיחות ויכולת מציאת פתרונות נכונים המותאמים לדרישות החוק והרשויות המוסמכות.
# התמודדות עם הגורם האנושי :
# מצבי לחץ- מתן תשובות ופתרונות מותאמים למצבים הנוצרים.
# נכונות לשיתוף עובדים לשינוי שיטות עבודה לפני קבלת החלטה.
# משתף את המנהלים והעובדים בבעיות בטיחות שהוא מגלה – שקיפות ופתיחות.
# קבלת החלטות באופן מהיר רק לאחר בחינת כול ההיבטים בתהליך בטיחות וגהות בעבודה.
# חייב להיות בעל ידע מספיק לביצוע הדרכת עובדים.
# הכרה ונכונות להתעדכן על ידי גורמים מקצועיים פנים מפעליים וחיצוניים.
# מכיר היטב את הסיכונים בעבודה בתחום עיסוקו ואחריותו, מוודא עם העובדים מעת לעת שהם מקפידים על כללי הבטיחות ונמנעים ממצבים מסוכנים.
# מוודא שלעובדים יהיה כל הציוד מגן אישי הנדרש לצורך עבודתם ושהם מקפידים להשתמש בו בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997.
# נכונות לשיפור מתמיד בסביבת העבודה.
# התמודדות אישית ונקיטת צעדים לשיפורים בתחום הבטיחות והגהות.
# מתעדכן באופן שותף בחוקי הבטיחות בעבודה ובעל ידע לגבי נקודות תורפה אפשריות במחלקה ובמפעל.
# מדווח ומשתף את המנהלים בליקויי בטיחות שקיימים ודורש טיפול בהם (שקיפות, גילוי נאות).
# מוודא טיפול בליקויי הבטיחות שדיווח עליהם מול גורמי הטיפול במפעל (אחזקה, משק וכו').
# יוצר תרבות ארגונית לבטיחות ע"י שמשמש דוגמא אישית.
# מגדיר הוראות והנחיות בטיחות כתובים בהוראות בטיחות או נהלים.
# מגלה אחריות אישית:
אחריות
אני
אח
אחר
אחרי
אחריות
מ א' עד ת'
חזון ההצלחה בניהול הבטיחות:
הזורע מחשבה – קוצר פעולה
הזורע פעולה – קוצר הרגל
הזורע הרגל – קוצר אופי
הזורע אופי – קוצר יעוד
המאמר בא לשפוך אור על הקושי הרב והעיסוק הלא פשוט בבטיחות וגהות בעבודה בישראל אך יחד עם זאת המאמר מעניק "כלים" אפשריים ודרכים להתמודד עם התפקיד ואף לקבל ערך מוסף של סיפוק מהצלחה.
המאמר נכתב ע"י דוד אללוף, מנכ"ל שירון בטיחות – עובדים בטוח.
דוד אללוף, מנכ"ל ומייסד החברה עוסק בבטיחות בעבודה משנת 1998, הינו בעל ניסיון רב שנים בתחומי הבטיחות בעבודה השונים כגון: תעשייה כבדה, תעשייה קלה, תעשיית המזון, תעשיות ביטחוניות, מעבדות כימיות ועוד…
המידע הכלול במאמר זה הינו כללי, נחשב בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת מקצועית ועמידה בדרישות כל דין. אף כי נעשה מאמץ למנוע אי דיוקים, ייתכן שנפלו במאמר טעויות. לפיכך השימוש במידע הכלול במאמר הינו על אחריותו הבלעדית של המשתמש וחברת שירון בטיחות לא תהא אחראית בצורה כלשהי לתוכנו או לשימוש בו.
